<h1>כתוב שם תענית</h1>
ראב"ד
<h2>דף א:</h2>
<b>א] לא דמי ההוא דמקל כו'.</b> א"א מעולם לא ראיתיו מצליח בחדושיו והגמרא כך היא לא דמי ההיא דמצלי ומקל לההוא דמצלי ולא מקלי יראה המבין שאין זו הגירסא מכוונת לפירושו אלא אפילו הגירסא שלו אלא עיקר הפי' מקל מקלקל וכבר הוא מפורש מפירושי יפה:
<b>ב] ובמקום אחר מצאתי כו'.</b> א"א אלו שני הטעמים שאמרו בירושלמי האחד הוא לי"ט אחרון של חג והוא שכתב הרב והאחר ליו"ט הראשון של פסח והוא ודאי מבערב לית כל עמא תמן מפני שהוא חול והעם טרודין במלאכתם ובמצה ובמרור אבל יו"ט האחרון של חג שהוא יו"ט הרי כל עמא תמן כמו בשחרית אלא כדי שיצאו כל המועדות בטל והוא שמיני של חג וכן כתוב בפירושי:
<h2>דף ג.</h2>
<b>א]אמר זעירי.</b> א"א ר"ח והרב רבינו יצחק כתבו הגירסא רישא דשמעתא כסיפא מה סיפא תרי יומי אף רישא תרי יומי אלא שזו בקבלה וזו בהמלכה וכל מה שכתב זה אינו מספיק לפי' השמועה ולא ליישב שתי שמועותיו של רב חסדא והכל מפורש אצלנו:
<b>ב]ונראה מכאן שאין עיקר תפלת תענית אלא ביום.</b> א"א אני איני רואה מכאן מה שאמר זה וכן מה שאמרו בבמה מדליקין (שבת כד א) גם הוא מוכיח שצריך להתפלל תפלת תענית ערבית שחרית ומנחה לפי שהתעניות של מעמדות אין בהם הפסקה מבעוד יום וקאמר שמתפלל תפלת תענית בג' תפלות ועוד שהרי הצריכוהו לקבל תעניתו בתפלת המנחה ואם הקבלה צריכה תפלה מבערב כ"ש יום תענית עצמו אלא שנהגו שלא להתפלל בלילות ולא אפילו בשחרית מפני שאינו בטוח שישלים אותו היום, וילוה אותו ויפרענו ליום אחר או שישאל עליו ויפדה אותו במאכלו:
<b>ג]ומסתברא כוותייהו.</b> א"א לא מסתברא דבכל דוכתא נקטינן כלישנא בתרא ומה שכתב הרב בקבלת תענית לענין הפסקה מבעוד יום, דבריו מוכיחין בפרק בתרא בברייתא כל שהוא משום ט' באב אינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואסור לרחוץ ומי שיודע פירש הלכה יראה מפני שהקבלה אוסרת להפסקה כדברי הרב ז"ל:
